פוסטים

"ובגבורות ישע" – קווים למהותה של ספירת גבורה

גבורה היא הספירה החמישית מעשר ספירות, ומידה שנייה משש מידות. היא ניצבת בצד השמאל, לעומת החסד שמימין. חסד וגבורה מתוארים לשני ידיים של השפעה, ובפתיחת אליהו נקראת הגבורה 'דרועא שמאלא' היא יד השמאלית. בעוד וטבע החסד כטבע המים היורדים בשפע אין קץ, הגבורה ניצבת מהשמאל לצמצם את השפע ולהגבילו. הגבורה היא גם האש לעומת המים, המים יורדים והאש עולה כלפי מעלה. לפיכך ההשפעה העליונה משולה למים, ועבודת האדם במסירות נפש והתגברות זהה לטבע האש. מכאן גם שמה של הספירה – גבורה, וכלשון קודשו של רבי יוסף ג'קיטליה: "לפי שהיא מתגברת לעשות דין בפושעים ובחוטאים, והיא הנוקמת מיד הרשעים והמתקוממים אל ה' יתברך. ולפי שהיא בית דין של מעלה והיא המשלמת גמול לכל הראויים לגמול, נקראת גבור"ה על כוחה וממשלתה שיש לה יכולת לדון ולהתפרע ולהתגבר על הכול, ואין דבר שיעמוד לפניה" (שערי אורה, השער השישי). הצמצום על אף היותו היפוכה של ההשפעה, גם הוא טוב ומוכרח לקיום העולם. למעשה אלו שתי ידיים, יד הנותנת ללא גבול ויד המגבילה כדי לאפשר למקבלים להכיל את השפע. הצמצום הוא יסוד לקיומו של עולם. כל צורה, דמות או בריה, משורטטת בתוך גבולות היוצרים את מציאותה. כך גם בקיומו של העולם שותפים שני הכוחות – ההשפעה וההגבלה, החסד והגבורה.

ל"ב אלוקים

כפי שלמדנו זה מכבר, שמות הקודש מיוחסים למידות ופעולות שונות. אולם לפנים מכל השמות מצוי תמיד ובכל מקום שם הוי"ה ב"ה שהוא מקור לכולם. שם זה מתלבש בכל פעם בהנהגה שונה ופועל באמצעות מידה אחרת. הנהגה של דין וגבורה מופיעה בשם אלוקים. שם אלוקים קרוי גם 'בית דין הגדול', וכאן אנו מוצאים את חלקו של הדין בהנהגת העולם. ידוע מאמר חז"ל על אופן בריאת העולם, שבתחילה ביקש לברוא אותו בדין, ראה שאין העולם מתקיים, עמד ושיתף עימו מידת הרחמים. הדין האמור זו מידת הגבורה הקרויה גם 'בית דין'. ואכן בפרשת מעשי בראשית מוזכר שם אלוקים ל"ב פעמים. שלושים ושניים שמות הללו נקראים בספר יצירה 'ל"ב נתיבות פליאות חכמה' של בריאת העולם. כלומר, העולם נברא באמצעות שלושים ושתיים נתיבות שמהותם דין ומשפט, ומדוע? מפני שזו ההנהגה הישרה והצודקת שאין עליה כל עוררין. וכך מלמד ספר שערי אורה:

"לפי שכל הנבראים כולן, עליונים ותחתונים, נבראו בקו הדין והמשפט, ואין לך בריה מכל הבריות שלא נסתכם עליה בית דין הנקרא אלה-ים קודם שנבראה, ויצא מן הדין: בריה זו כך ראויה להיות כשיעורה, בגובהה, בצורת אבריה, וחייה ומזונותיה. ומן הדין יצא שתהיה בריה זו משועבדת לבריה פלונית, בין לשעבוד הגוף בין לשעבוד מזון". וכל אחד מן הנבראים ניצב לפני בית דין וקיבל את מציאותו בדיוק כפי שהוא, על שלל תכונותיו, כישוריו ואופיו, והסכים על כך בשמחה. ועל כך אמרו חז"ל: "כל מעשה בראשית בדעתן נבראו, בקומתן נבראו, ובצביונן נבראו…" להודיע שאין שום בריה יכולה לומר; קטן הייתי וכמו שאיני הייתי, ואין חבין לאדם שלא בפניו". כי כולם נבראו בדין והסכימו עימו.

שש המידות מתארות למעשה את שש קצוות המציאות, ארבע רוחות מעלה ומטה. ספירת הגבורה מתארת את צד הצפון. מבחינה זו הצפון הוא הצד המגביל את השפע, אך באופן פלאי דווקא אל הצד הזה יש לפנות כדי להביא שפע, וכדברי חז"ל "הרוצה להעשיר – יצפין". ההסבר נפלא: בשעה שאדם מבקש שפע מכל סוג, מידת החסד הממונה על השפעה מורידה עבורו כל שפע של טוב. בזמן שההשפעה יורדת ומגיעה אל גבול הצפון, דהיינו אל צד הגבורה שבמציאות, מתעוררת מידת הדין ודורשת לברר את זכאותו של המבקש על פי דין. אם יכריע הדין לזכות – יוכל השפע לרדת, ואם לאו הוא יישאר שם בצד צפון. משום שהשפעה לעולם לא תשוב לאחר ירידתה. לפיכך הצפון עשיר בשפע שנמנע ממנו לרדת מטה ומכאן שמו 'צפון' שהוא צופן אוצרות של שפע. כעת, הרוצה להעשיר עליו להצפין דהיינו להשלים עם מידת צפון שלא תמנע ממנו את מבוקשו (שערי אורה, שם). על כך נאמר "מצפון זהב יאתה" (איוב ל"ז). אל צד הצפון נוטה אם כן הדין, גם יצר הרע קרוי 'צפוני' "ואת הצפוני ארחיק מעליכם" (יואל כ'), וכדי לכפר ולהמתיק את צד הצפון, החטאת נשחטת בצפון.

גבורה – הנהגה דלעתיד

הגבורה והחסד מבטאים גם את מהות ההנהגה בהווה לעומת הנהגה שלעתיד לבוא. כפי שהזכרנו במאמר הקודם, העולם הושתת במידת החסד, במידה זו דבק אברהם אבינו מפני שמצא אותה כבסיס תבל. מידת החסד משולה לכסף, ולעומתה הגבורה בחינתה זהב. בהווה מתקיים העולם על חסד, שאין לבריות זכות קיום אלא בחסדו יתברך. לפיכך הלכה כבית הלל הענוותנים והעולם ניזון בחסד ולא בדין. על הגאולה האחרונה נאמר "חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו" (ישעיה נ"ב), ומדייקים בספרים הקדושים, בכסף לא תגאלו אלא בזהב. שתהיה הגאולה העתידית מצד הגבורה ולא מצד החסד. וכפי שלמדו חז"ל מהכתוב "כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו" (ישעיה ס"ג) שלעתיד לבוא לא נוכל להיגאל אלא מצידו של יצחק שהוא צד הגבורה. מדוע? מפני שאז יתוקן צד הגבורה והדין בשלמות, ואזי לא נזדקק יותר לחסד וניוושע בדין בלא כסף ובלא נהמא דכיסופא, רק לכתחילה. אז תהיה גם הלכה כבית שמאי, והגבורות שהם צד הצמצום שבבריאה יהיו בבחינת "וזהב הארץ ההיא טוב" (בראשית ב') שהדין יהיה טוב ולא נתיירא יותר מגבורות ודינים.

בתיקון ספירת הגבורה עסקנו אמנם בשבוע השני לספירה, אך גם בכל שבוע היא מופיעה מצורפת לספירה העיקרית. כפי שלמדנו הגבורה והצמצום מוכרחים לעולם, אלא שיש להמתיק ולתקן את המידה הזו להתנהג בה לתועלת: לכבוש כעס ולנתב התלהבות לצורך גבוה. להגביל כדי להכיל ולצמצם כדי להאיר.

"חסד אל כל היום" – קווים למהותה של ספירת החסד

אנו מצויים בעיצומם של ימי הספירה הקדושים. המושג המוזכר ביותר בתקופה זו הוא 'מידות'. בסידור התפילה אנו פוגשים לצד סדר ימי הספירה של כל יום, ספירה ומידה מסוימת הנוגעת לאותו יום: חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכו'. באופן כללי התקופה הזו מוקדשת לעבודת המידות, המידות שבנפש. שבעה שבועות מפרידים בין פסח לעצרת, כנגד שבע מידות עליונות. זו השעה לגעת בביאורם של מושגים מרכזיים בחכמת הפנימיות, שבע המידות האלוקיות.

כאמור העיסוק הוא במספר שבע, מדוע שבע? בעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה מאמרות של פרשת בראשית הם גם עשר הספירות העליונות. עשר הספירות הללו מחולקות לשלוש ושבע הידועות בתואר – ג' ראשונות וז' תחתונות. שלושת הספירות הראשונות הם ספירות הראש המכוונים לשלושה מוחין, חכמה בינה ודעת. כנגדן שבע תחתונות הן ז' המידות המכוונות לבחינת הגוף ובהן אנו עסוקים כעת. זו הכנה לקבלת התורה, בשבעה קולות ניתנה התורה בהר סיני, שבעה על שום שבעת המידות השולטות בעולם. תכלית נתינת התורה היא למסור ולהכניס את החכמה האלוקית בכל לבושי החומר, בחסד ובגבורה, תפארת נצח הוד יסוד ומלכות. לפיכך ניתנה תורה בשבעה קולות.

מידתו של אברהם

ספירת החסד היא ראשונה לשבע מדות תחתונות ורביעית מכלל עשר הספירות. במידה זו נברא העולם כדכתיב "עולם חסד יבנה". החסד מטבעו מקדים ופועל מעצמו, מבלי שיחייבוהו. שזהו טבעו של איש החסד המתחסד עם קונו ומתחסד עם הבריות. פעולה טובה שנדרשת עילה להפעלתה, איננה חסד – זוהי השפעה על פי דין. ייחודיותו של החסד היא היותו ראש וראשון, פועל מעצמו. באופן זה ברא צור כל עולמים את עולמו. מאומה לא קדם לבריאה כדי לחייב ולעורר את התהוותה. הבורא הקדמון ברא הכל אך ורק מחמת טובו וחסדו. החסד היא אפוא ספירה ראשונה לשבעת ימי הבניין. שמה של מידת החסד הוא א-ל, כדכתיב "חסד א-ל כל היום". זהו אחד משבעה שמות שאינם נמחקים הקשורים לשבע המידות.

כידוע, האבות מרכבה לשכינה. כלומר האבות הקדושים הם הביטוי והגילוי של השכינה הקדושה בעולם. בעבודתם ובכוח נשמתם הביאו לעולם גילוי אלוקות, כל אחד כפי מידתו. כי קודם לכן לא נמצא מי שיגלה את נוכחות השם בעולם, אברהם אבינו ראש וראשון למאמינים הוא שפרסם את מציאות השם באמצעות מידת החסד. עשר הספירות מחולקות לשלושה קווים, ימין שמאל ואמצע. שלושת הקווים הללו כוללים את כל המציאות: ימין – הנהגה של חסד. שמאל – מידת הדין והגבורה. אמצע – רחמים, מיצוע והכרעה בין חסד ודין. מידת חסד הינה שנייה בקו ימין, עומדת תחת ספירת החכמה ונחשבת המשכה של ספירת חכמה. כפי שכל מציאות בעולם החומרי מצטיירת בשלושה מימדים, כך כביכול ההנהגה העליונה ניכרת בשלושה קווים. אברהם אבינו המשיך לעולם את קו הימין. הוא זכה לו מכוח עבודתו ויגיעתו: כי אברהם אבינו "השתדל כל ימיו אחרי המידה הזאת שכולה חסד ורחמים וחנינה, וקיבל עליו כמה מיני יסורים וכמה מיני צער כדי שיהיה זוכה לה, וברוב השתדלותו ואהבתו אותה זכה שהיתה לו ירושת עולם, וזהו סוד: ברוך אברם לא-ל עליון", א"ל הוא שם החסד, לפיכך נקרא אברהם על שמו (שערי אורה – הספירה הרביעית).

מובא במדרש שכל ימיו חיי אברהם לא נצרכה מדת החסד לשמש בעולם, כי אברהם שקנה אותה בשלמות שימש תחתיה בעבודתו. "כאשר בא אברהם אבינו עליו השלום וצפה והביט וחקר והבין סוד ה' הגדול יתברך ואיך ברא העולם מצד החסד, עמד גם הוא ואחז המידה הזאת בידו" (שם). אברהם אבינו לא למד את עבודתו מרב או משליחות של נביא, רק מעצמו התעורר לחקור ולבקש את מהות הבריאה, עד נכנס לידיעת מלכותו יתברך וכפי שהשי"ת ברא את העולם בחסד, התנהג אף הוא במידת החסד. וכך היה אבינו אברהם מרבה חסד בעולם, משפיע ונותן, פתח את אוהלו לד' רוחות להכנסת אורחים והתהלך לפני בוראו מתוך התערותא דלתתא, במידת חסידות, מבלי שיעוררהו – עורר הוא את עצמו.

צינור כל ההשפעות

מידת חסד קרויה בזוהר הקדוש 'יומא דאזיל עם כלהו יומין', על שום היותה משתתפת ופועלת עם כל שאר הספירות שתחתיה. תואר זה נלקח מהכתוב "יומם יצווה ה' חסדו", 'יומם' הוא החסד. מידת החסד משולה למים, כפי שטבע המים לבקש תמיד מקום נמוך יותר, כך החסד טבעו לרדת ולהשפיע כלפי מטה. החסד הוא גם מַעַבַר ההשפעות, שכל שפע עליון הנצרך לרדת אל שש המידות התחתונות, יורד באמצעות מימי החסד. המידות העליונות מתוארות בפתיחת אליהו במשל האברים, מידת חסד קרויה 'דרועא ימינא', יד ימין. היד הימנית מורה על השפעה לעומת יד שמאל שמשמעותה קימוץ וצמצום השפע.

תכף במוצאי יום ראשון של פסח סופרים לעומר. במהלך השבוע הראשון פעלנו ותקננו במידת החסד. גם בשבועות הבאים תופיע מידת החסד כשהיא מצורפת בכל פעם לספירה אחרת, כל שבוע לספירה העיקרית של אותו השבוע.