שביעי של פסח – יום ההשפעות

גלי הים סוערים ושוצפים, גועשים ומתנשאים אל על. עם שלם ניצב על שפת הים. על נשיו טפיו וצאנו, ריבי ריבאות, יהודים שאך קודם שבוע נחשבו עבדי עולם. הים הסוער מטיל אימה מלפנים. ומאחור שועטים סוסי מצרים. רבבות חיצים נזרקים, קול צהלת סוסי מלחמה, קול חריקת אופני מרכבות פרעה וחילו. הפחד אין לשער. האימה איומה. משה רבינו המנהיג הרחמן נושא ידיו בשאגה של תפלה. והשי"ת מחזיר לעומתו ואומר "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו…"

והעם כולו, משליך את עצמו מתוך אמונה לוהטת ובטחון עז בהשם, פנימה אל מימי הים. על כך נאמר ונזכר לדורות עולם "ויאמינו בהשם ובמשה עבדו".

*

שביעי של פסח הוא יום של קריעת ים. האמונה שהאמינו כלל ישראל בהשם ובמשה עבדו אז שבוע לאחר יציאת מצרים. מסירות הנפש העצומה שגילו, בשעה שדלגו וקפצו אל תוך הים. היא שממשיכה עד היום ובוקעת בכל שנה מחדש את הים הפרטי והכללי, של כלל ישראל ושל כל יהודי.

צדיקי הדורות מגלים ומודעים כי ביום הזה, האחרון לחג גאולת הגוף והנפש, מסוגלת כל נפש יהודית לספוג ולקלוט תעצומות של אמונה ובטחון. לשאוב מבאר מים חים שפע של אמונה ולהכניס את נחיל האמונה אל הלב פנימה, ואל כל פינה חשוכה או סגורה בנפש. להאיר את הקומה והמציאות כולה באור השם.

לעבור את הים בשלום

מי מאיתנו אינו עומד בפני ים סוער. מי מאיתנו אינו זקוק לקריעת הים. לנס עצום שיבקע עבורו דרך בתוך מים רבים, עמוקים ומפחידים של הפרעות וניסיונות החיים. כולנו מייחלים לאותה קריעת ים שתניח לנו לעבור בשלום את משברי הגלים, לזכות לכל טוב ולהצליח בכל העניינים. אך מה נעשה, והים הזועף סוער לעומתנו. אינו מניח להכניס אל תוכו רגל. מאיים לבולענו חיים.

הנס יזרח ביום שביעי של פסח. ביום הזה, מגלים צדיקים, מאירה בעולם הארה עצומה ונפלאה של השגחה וניסים. ביום הזה מסוגל גם יהודי פשוט לגמרי לראות נפלאות בכוחה של אמונה תמימה ופשוטה "ויאמינו בהשם ובמשה עבדו". "ראתה שפחה על הים" אומרים חז"ל "מה שלא ראה יחזקל בן בוזי". ומאיר על כך רבי צדוק הכהן מלובלין, בפסח יצאנו ממצרים. בליל הסדר נעשינו בני חורין. אך הנס עצמו התגלה והאיר רק בשביעי של פסח. קריעת ים סוף היתה בעיקר, קריעת מחיצת ההסתרה. הים שנבקע, שיבר והסיר מחיצות ברזל ונחושת מעל ליבו של כל יהודי. ואז, כשהעיניים זכו והביטו אל הקודש פנימה, ראתה אפילו שפחה פשוטה על הים מראות נפלאות של אמונה והשגחה פרטית.

שביעי של פסח, הוא זמן שאסור להחמיץ. ביום המופלא הזה מסוגל כל יהודי לזכות גם לעניינים שהוא עצמו איננו ראוי להם. ואם בכל ימות השנה, מפרידה בינינו לבין הקדושה והאמונה, מחיצה של ברזל, הרי ביום הזה, שעה שהמחיצות נופלות והים נקרע לגזרים. ראוי לכל אחד מאיתנו, לרוץ בהתלהבות ולגשת אל הקודש פנימה. להזדרז ולנצל את הרגעים הנשגבים ולחזות עין בעין בנפלאות האמונה וההשגחה המאירים בעולם ובנפש פנימה.

מפתח של פרנסה

אמרו חז"ל: "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". מאז קללת "בזעת אפיך תאכל לחם" סובל כל אדם את קשיי הפרנסה. אך בדור הזה, דור עקבתא דמשיחא, דור התהפוכות והניסיונות, הקושי עוד מכביד יותר. מי אינו זקוק לישועה עצומה בשערי פרנסה. מי אינו זקוק לשפע של ברכה והצלחה. ואם אמרו חז"ל שהמזונות והפרנסה קשים וכבדים כמו קריעת ים סוף. הרי שהיום המסוגל ביותר לפרנסה הוא שביעי של פסח – היום בו נבקע הים.

שביעי של פסח מסוגל ביותר לפרנסה ולהשפעה. בפרט בשעה שזוכים להאמין בצדיקים, במשה ובהתפשטותו בכל דור ודור. יהודים הזוכים להתחבר יחד באמונת חכמים, ראויים לראות היום כמו אז בשעת יציאת מצרים, ניסים ונפלאות. אך דווקא משום כך, מן הראוי לנצל את קדושת היום. להתאמץ ולהתיגע להכנס ולבוא בשעריו. להאמין בסגולותיו וללכת מתוך אמונה ובטחון פנימה, אל תוך הים.  שביעי של פסח הוא באר של אמונה ושל שפע. מן הבאר הזה ישאבון הרועים, מן היום הזה יכול כל יהודי להמשיך על עצמו אמונה ושפע לכל השנה כולה.

הבה ננצל את היום ואת קדושתו העצומה.

1695 סך כל הצפיות 1 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים