פרשת בלק – בלעם טוען שאתה מבורך

עד היום היית משוכנע שאינך מוצלח. אי אפשר היה לשכנע אותך שאתה מבורך והכי מוצלח. אם בלעם יאמר זאת, תשתכנע? הוא אמר!

בין ברכה לקללה יש רק חוט שערה. מדובר בעניין של הסתכלות. ברגע אחד התהפכה הקללה והיתה לברכה, והיה זה דווקא ברגע היותר קשה.

אפשר לדמיין לא בקושי רב את תחושתו של לא-יוצלח. לא סתם אדם בעל זוג ידיים שמאליות, אלא בלתי מוצלח במלא משמעות המילה. לו יצויר שהאיש הזה במשך ארבעים השנים האחרונות פעם אחר פעם לא הצליח. נכשל. הפסיד. האיש הזה מן הסתם מסתכל על עצמו בייאוש הכי עמוק שיש בעולם וחושב 'אין סיכוי, די'.

הבה נתאר לעצמנו מה יקרה אם בדיוק ברגעים אפופי תוגה אלו מופיע לצידו מישהו ומתנפל עליו בגידופים וחירופים. הרג אותו! הלא כן?

על עם ישראל עברה חוויה שכזו. אלא שדווקא ההתנפלות והגידופים הצמיחו תוצאה שונה לחלוטין. הקללות הפכו לברכות.

***

ארבעים שנה הולכים אבותינו במדבר. מקום נחש שרף ועקרב. סובבים סחור-סחור מחוץ לישוב ואל הארץ הנכספת טרם באים.

קודם לכן, זמן קצר בלבד לאחר צאת ממצרים כבר עמדו רגלי אבותינו על סף שערי ארץ ישראל. מרגלים נשלחו לתור את הארץ. עוד מעט קט והיו זוכים להיכנס יחד עם משה רבינו אל המנוחה והנחלה. אבל הם נכשלו, המרגלים מוציאים דיבת הארץ רעה, העם מתאוננים, העונש – ארבעים שונות נדודים במדבר.

במהלך ארבעים שנות המדבר מספיקים בני ישראל להיכשל ולהפסיד: בחטא העגל, בקברות התאווה, במעשה שיטים. שוב ושוב כישלונות. עם לא-יוצלח.

בפרשת השבוע אנחנו כבר בנקודת שבירה. לאחר שנות טלטול ארוכות והמון משוגות, נמצאים כבר בערבות מואב קרובים לכניסה לארץ. מופיע לפתע בלעם הרשע. הוא מטפס על ההרים ומחפש את המקום ממנו ניתן להשקיף אל מחנה ישראל פנימה, כדי למצוא את נקודת התורפה שתאפשר לו להטיל עליהם קללה ח"ו.

והנה נס. שם מראש צורים, כאשר עינו הרעה של בלעם משוטטת על פני מחנה ישראל וחרצובות לשונו מבקשים לפתוח בקללה – הכל מתהפך! קטגור נעשה על כורחו סנגור, והוא פותח בשירת הלל לעם ישראל.

אכן, דווקא ברגעים של קללה יש הזדמנות מיוחדת למצוא ברכה.

כלים של התחזקות

מה ביקש בלעם לעולל לישראל? בלעם, כפי שמלמד רביז"ל, עומד כנגד משה רבנו מצד הטומאה. הוא מנסה לקלקל את ה'כלים' של עם ישראל.

כלי, זו השפיות הרוחנית של הנפש. הכלי עושה את השפע מבורך, בלי כלי גם דבר טוב עלול להיות קללה. כאשר כלי הנפש מתוקנים, אדם מסוגל לראות את עצמו ואת תכליתו באור הנכון. הוא מבין שאת המצב הזה בחר עבורו בורא עולם. להתמודד שם. להצליח. רק עם כלים מתוקנים תבין זאת.

בלעם ניסה לקלקל את הכלים. כשנאלץ לנטוש את בלק בבושת פנים יעץ לו כמוצא אחרון להכשיל את ישראל במעשה שיטים. הוא ידע שהקלקול הזה יפגע בכלים שלהם. במילים פשוטות – בלעם ניסה לעשות הכל כדי להבטיח שיהודי לא יוכל יותר להתחזק.

קללת בלעם לא נותרה אי שם במעמקי ההיסטוריה. כל יום מחדש היא מתעוררת. אדם אינו מבחין איך בלעם הרשע מדבר בתוך אוזנו. מגדף. מקלל. מקלקל. משום כך חיוני מאוד להבין מה ההבדל בין קללה לברכה.

לאמיתו של דבר אין כמעט הבדל. ממש חוט השערה. ברגע אחד של ישועה הקב"ה היפך את הקללה לברכה. ההיפוך המבורך הזה יכול להתרחש גם אצלנו. ההבדל בין ברכה לקללה תלוי בהבנת המציאות, כלומר בראיית האמת. אדם עלול מהר מאוד להגיע אל המסקנה שהוא איננו מבורך. מדוע? משום שלדעתו הוא נכשל יותר מדי פעמים. למיטב זכרונו לא רשומה בפנקסו הצלחה מיוחדת. לפי הבנתו אנשים בגילו כבר אינם זוכים לדברים מיוחדים וטובים בחיים. לפי אלו אמות מידה הוא קובע זאת? מסתבר שלא על פי תורתנו הקדושה.

לעורר את הברכה

התורה מספרת שהקדוש ברוך הוא מתפאר מאוד בתפילין שאנו מניחים. היא מלמדת שחוקות שמים וארץ מתקיימים בזכות לימוד התורה וקיום הברית שלנו. התורה גם מספרת על יתרו שבא מרחוק, לאחר שעבד לכל סוגי העבודה זרה, ודווקא כשהוא התקרב – אז התגדל מאוד כבוד השם. יש בתורה יחס מאוד מודגש למעשים שנראים אולי פעוטים ממש.

נמצא שחוץ מאיתנו כל המציאות משוכנעת שזכינו לחיים המבורכים ביותר, כבר כעת, במקום בו אנו מתמודדים היום ממש. כולם משוכנעים, גם המלאכים נוכחו לראות זאת, רק אנחנו לא, בינתיים. מי יגרום לנו להתחיל להעריך מחדש לגמרי את מה שיש לנו?

אם הטובים לא שכנעו אותנו – הרעים יעשו זאת. בלעם נבחר לתפקיד. לפעמים דווקא כאשר מישהו מנסה לבטל את מציאותך לגמרי, אז מתנוצץ ניצוץ הברכה. הינך מוכן לקבל את היותך מבורך. פוקח עיניים ומזהה נקודות טובות. "מה טובו אוהליך יעקב – ראה שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה", מי אם לא בלעם היה מייחס לעובדה זו חשיבות כלשהי? בא בלעם ופקח את עינינו. "כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר", פלאי פלאות! המקטרג הגדול יודע להצביע על יופי שקודם לכן נסתר היה מן העין. אולי ניאות כבר להשתכנע.

769 סך כל הצפיות 1 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים