כשהמצב בלתי נסבל

בס"ד

אנשים מעניינים הישראלים, השבוע הם גילו כמו לראשונה בחייהם את ההלכה האלמותית "עשיו שונא ליעקב". גילם זאת עבורם דו"ח האו"ם שפורסם השבוע ויצר סימטריה הזויה בין צה"ל לחמס. ובירושלים כמיטב הרוטינה דיברו שוב על אנטישמיות ושאר נכסי גלות יהודיים. פתאום אין לנו גאולה ולפתע לא ממש עם ככל העמים. כמעט שבעים שנה אחרי שגאלנו את עצמנו עדיין היא רודפת אחרינו, הגלות מבית סבא. דבר נוסף נפל השבוע כרעם ביום אביב – אומרים שאינתיפאדה שלישית מתפרצת. את המסקנה הנ"ל הציפו שני פיגועים שהתרחשו בתוך ארבעים ושמונה שעות. קודם לכן שקט מופלא שרר באזורינו. כאילו עיר הבירה לא ידעה בשנה האחרונה עשרות אירועי טרור ומאות פעולות איבה שרובם לא נודעו לאוזני התקשורת. למחשבי הקיצין והאינתיפאדה יש כנראה נוסחא סמויה לזיהוי מגמות טרור. בקבוקי תבערה ואבנים המושלכות תמידין כסדרן על רכבים חולפים. ניסיונות פיגוע ספונטאניים ומתוזמנים, הפגנות אלימות, ניסיונות חטיפה וכל השאר, זה מצב שגרה. אבל רק השבוע אולי באמת מתפרצת אצלנו אינתיפאדה.

למען האמת והצדק הסימפטום אינו ישראלי דווקא, מדובר בתופעה בינלאומית. שגרות הזויות ומטורפות עשויות לחלוף משך שנים תחת רדאר המצפון, ובסופו של דבר מאורע קטן יחסית יהפוך אותן לחדשה מסעירה ותופעה בלתי נסבלת. הטרור מכיר היטב את הנטייה הזו וחי על חשבונה ימים ארוכים ויפים. טרוריסט מקצוען יודע לזהות היכן עובר קו הגבול הסופי שאותו אסור לעבור. עד שם מותר לעשות הכל והעולם יתהפך לצד שני וימשיך לישון. בזכות הטבע האנושי הזה תופעות חולניות מונצחות לעד, יש את כל הסיבות שבעולם לטפל בהן אבל עדיין אין את ההכרח לעשות זאת. סיבות טובות לעולם אינן מחוללות שינויים מרחיקי לכת. לשם כך יש צורך רק בסיבה אחת, טובה מאוד. צריך אילוץ. חבל סביב הצוואר. אקדח צמוד לרקה.

 

אבל עוד הרבה קודם לכן הבעיה הלאומית הזו קיימת במישור האישי. כולנו מעוניינים לחולל שיפורים כלשהם בחיינו. אבל אנחנו מעוניינים בכך רק באופן כללי, בחיי המעשה המוטיבציה לחולל שינוי מופיעה רק לעיתים רחוקות. בדרך כלל כשכלו כל הקיצים ונראה שהעולם עומד להיחרב. רק זה מה שיגרום לנו לקום ולצעוק גיוועלד. כשוך הסערה נשוב לשלוותנו עד לסיבוב הבא.

הצרה של כל האנשים הסובלים, שהם סובלים בזמן הלא נכון. הווי אומר: כשכואב. זו השעה הכי פחות נכונה לסבול. משום שכשכואב לך אתה חסר אונים ומוכן לחולל כל שינוי בחייך כדי להפחית כאב. אבל כאב הוא לא בדיוק עיתוי נוח לטיפול מקיף ומעמיק. הבעיה היותר גדולה של האנשים הסובלים, שהם מפסיקים בשלב מסוים לסבול. וזה מה שגורם להם להזניח את עצמם עד למועד ההתפרצות הבא.

לדוגמה, אימתי אדם סובל מעודף שומן? רגע לפני יציאה לחתונה כשכפתורי החליפה החגיגית מגלים סימני פקיעה מדאיגים. או תוך כדי מרדף כושל אחר אגזוזו של אוטובוס מתרחק. הבעיות שלנו מהבהבות – עיתים חשות עיתים ממללות. כשבערב צונחת נברשת על ראשם של חוגגים והורגת ופוצעת, למחרת אנשים שמים לב לפתע לכל מאוורר תלוי ומחפשים התקני בטיחות מתקדמים. אם פרצה שריפה וכילתה בית ורכוש כולם מחפשי גלאי עשן. ככה זה אצלנו. ובכן היכן ממוקמת הבעיה: כשהיא פוגעת והורגת, או שמא דווקא כשהיא שקטה וחביבה? האפשרות השנייה נכונה כמובן. ההפוגות הרי יוצרות את מדיניות ההזנחה. אדם מזניח את עצמו כשנוח לו. מצבי לחץ אינם נוחים להזנחה, אלו ההזדמנויות שלנו לשינוי.

ההפוגות מסייעות בידינו להירדם על המשמרת, אבל הן גם בריאות ומועילות. אי אפשר לחיות תמיד בצל תזכורות כואבות. אחד מהניסים התמידיים שמלווים את הגלות זו מדיניות ההפוגות. הרוטינה הזו נקבעה על ידי יעקב אבינו בשעה ששיגר את המנחה לעשיו אחיו. הוא מקפיד לשמור על רווח "בין עדר לעדר" חז"ל דורשים שבכך יוצר יעקב רווחים בין צרה לצרה. להפוגות יש פוטנציאל חיובי, במצב רגוע אנחנו מסוגלים לעכל ולהפנים. כל סוג של לימוד ואימון מורכב ממאמץ והרפיה, פעילות והפוגה. המוח לומד לא רק כשהוא מולעט, יש גם שעות רבות וימים ארוכים של ספיגה ועיכול. בלילה כשהגוף ישן מערכת העיכול נכנסת לפעולה. ובזמנים השקטים כשהכל נראה בסדר וזורם, התובנות המעוררות שהתקבלו בזמני סערה וחירום, אמורות לחלחל.

כשאתה מטפל בבעיה בשעה שהיא כואבת, בחרת את הזמן הגרוע ביותר לטיפול. כעת אתה מיוסר אין לך פנאי, אתה רוצה רק להיות מאחורי זה. אי אפשר לעבוד כך וקשה מאוד לבצע טיפול אמתי בתנאים שכאלה. זמני הפוגה נבראו כדי לטפל בבעיות, כדי לחולל שגרות שפויות יותר, וכדי לחשב מסלול מחדש. התזכורות הכואבות פועלות כשעון מעורר, הן לא נוסחא לניהול החיים. באורח מטופש בנוהג שבעולם שכאשר הנברשות צונחות המיקרופונים נפתחים, וכשהתותחים רועמים הפרשנים מלהגים. כולם אוהבים לדבר כשהשטח בוער, ולנו רק נותר לדמיין איך ייראה עולמינו אילו המסקנות הנכונות יוסקו ברגעים שקטים ושגרתיים יותר.

 

1386 סך כל הצפיות 1 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים