כוונות תקיעות שופר

בס"ד

 

במרכז עבודת ראש השנה נמצא השופר, ובהגדרתה של המצווה שתי גישות: לדעת הרמב"ם מצווה בשמיעה, לשיטת ר"ת וסייעתו המצווה בעצם פעולת התקיעה. שתי שיטות אלו מזכירות שתי הבחנות מנוגדות לכאורה במטרתה של התקיעה בשופר. השופר מעורר ישנים, אך את מי הוא מעורר – אותנו או את השי"ת? שתי ההבחנות מעוגנות בשני פסוקים: כתיב "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס, ב), "עורו ישנים מתרדמתכם". וכתיב: "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים". שתי ההגדרות מתקשרות עם שתי הבנות שונות לכאורה במשמעות קולו של שופר. על פי דרך הפשט והמוסר, השופר מעורר את בני האדם לתשובה, ואילו על פי כוונות נוסף בו עניין שמימי – השופר מעורר למעלה את העולמות מתרדמתם.

לחידודם של דברים נתעמק קמעא בכוונות התקיעות, ומהן נסיק ששתי המגמות מתאחדות. התרדמה הרוחנית קשורה בתרדמה האנושית, התקיעה מעוררת למעלה ואף למטה. שני שופרות יש כאן, ממטה למעלה וממעלה למטה.

*

יודע כל בא בשער הכוונות שענייני ראש השנה נעים סביב ה'דורמיטא' והיקיצה הימנה. בראש השנה, מובא בכתבים, נברא העולם ולפיכך הכל חוזר לכמות שהיה באצילות הראשון. את דרושי ר"ה פותח הרב ז"ל בעניין חטא אדה"ר והשלכותיו, שכן אותו יום שישי ראשון בתבל – ראש השנה היה, ובו ביום הפיל ה' אלוקים תרדמה על האדם ונטל אחת מצלעותיו להיות עזר כנגדו, באותו יום חטא אדם ואכל מעץ הדעת והורחק מגן עדן. אף שאירועים אלו אירעו בימים קדמונים, הרי מדי שנה חוזר המצב הרוחני לנקודת ההתחלה, וסביבו נרקמת עבודת הימים הנוראים שעיקרה תיקון חטא עץ הדעת. וכך, כשם שביום בו נברא אדם הוטלה עליו תרדמה כך בהנהגה הרוחנית ביום הזה מדי שנה בשנה נופלת בחינת תרדמה.

שינה – קטנות המוחין

השינה הזו נועדה לאפשר את בריאת 'העזר כנגדו', ברוחניות זו מידת המלכות – אמונה. אי אפשר להוציא ולהמציא את כוח האמונה כל עוד השכל ער ומודע, שהרי השכל תופס את מקום האמונה. וכשם שעל האדם נפלה תרדמה כדי "שלא תתגנה עליו", גם על השכל תיפול תרדמה שלא תתגנה עליו האמונה. כשהמוחין מסולקים יכולה האמונה להיבנות, ומכיוון שבימי ראש השנה אנו עסוקים בכינון קומת האמונה, על השכל להסתלק וההנהגה שרויה בדורמיטא. שלב שני זו היקיצה, היא תתרחש לכשישובו המוחין למוח, ולשם כך דרוש לנו שופר.

השינה הרוחנית לגביה נאמר "עורו ישנים" קשורה לדורמיטא הרוחנית. אילולא השינה אי אפשר לעולם להיבראות. הדבר הראשון שנברא בעקבות השינה הוא מימד הזמן. ניתן לראות בחוש שחווית הזמן קשורה במידת הארת השכל. בשנתו אדם חווה בפרק זמן קצר זמנים ארוכים והתרחשויות לאין מספר. הזמן מתארך ככל שהמוח נמוך יותר. הזמן אחראי אם כן לכל החסרונות, השגגות והחטאים; אדם חוטא משום שנשתכחה ממנו ההלכה, התפוגגה ההרגשה, נדמה לו שיש עוד זמן רב לבלות בעולם… הזמן מורכב גם מתמורות ושינויים, יום ולילה, עבר הווה ועתיד. שינוי – תחילת קלקול.

לפיכך הוקדמה רפואה למכה, והוכנה מלכתחילה דרך התשובה. בעוד כל דבר רגיל נע אל העתיד  ומתפוגג בעבר, תשובה היא מציאות יחידה הנעה מהווה אל העבר, ומתקנת למפרע. התשובה מצויה בעולם הבינה, שהוא העולם שלמעלה מאיתנו, מעבר לזמן. אין שם עבר ועתיד, הכל אחד וממילא ניתן לתקן שם כל מאורע בכל תקופה ושעה.

עורו ישנים מתרדמתכם

שיבה בתשובה היא יקיצה מתוך שינה. משום שהשב בתשובה יוצא מתוך מימד הזמן ועולה למדור עליון המצוי מעל הזמן ושולט בו. נשאלת השאלה – איך מעוררים ישנים? זו במילים אחרות השאלה – איך חוזרים בתשובה? התשובה נתונה בשופר. הלא זה הכלי מכריז ואומר "שפרו מעשיכם". תקיעות השופר נועדו לעורר מהשינה. עלינו לבאר זאת:

השופר מוזכר בדרך כלל בהקשר לכל מאורע שמקורו מעבר לזמן; לעתיד לבוא ייתקע בשופר גדול. בשנת היובל שנת החמישים, הנחשבת כמעל סדר הזמן אנו מצווים להעביר שופר בכל ארצנו. גם התורה שירדה משמים ניתנה לנו בקול שופר. השופר מיוחס לעולם הבינה, שהוא העולם שמעלינו. למעשה צורתו של השופר מרמזת על עניינו – הוא צר למטה ורחב למעלה. הצרות שייכת לעולם הזה, למימד הזמן הצר, הרחבות קשורה לעולם החירות אליו עולה השופר. יש שהשופר משמש את התחתון להתקשר אל העליון, מתוך מקומו הצר. ויש שהוא משרת את העליון להעביר מסר אל עולמו הצר של התחתון. עיקרו של השופר הוא הקול – קול היוצא משופר.

מהו 'קול'? לכאורה מאומה. אינו בר מישוש, אך ניתן לשמוע אותו. 'קול' זו הגדרה לשפע רוחני העושה דרכו אל העולם הארצי. דוד המלך אמר שבעה קולות על המים כנגד שבעה ימי בראשית, כנגד שבעה ספירות. קול הוא שפע או אור אלוקי המכוון אל העולם הזה, ואל מרחב הזמן. הקול כשלעצמו חסר פשר. אי אפשר להבין מאומה מצליל או הבה, הבנה תועבר רק באמצעות דיבור. אבל הקול מסוגל "לעורר את הכוונה". לעורר את המוח. ואכן מכוון קול השופר לעורר את אותם מוחין מסולקים ורדומים. מעניין לציין שהקול פועל בצורה שמזכירה התעוררות. קול זו למעשה 'הפרעה במרחב'; נוצרת באוויר תנודה שגורמת לתנודות נוספות, דוגמת אותם גלים מעגליים הנוצרים במים כתוצאה מהשלכת אבן. גלים אלו הודפים זה עד זה עד שפוגעים באוזן ובנפלאות הבורא מתורגמים במערכת השמיעה למילים וצלילים.

על פי כוונות, קול השופר מבטא את חזרתם של המוחין המסולקים אל חללי הגולגולת הרדומים. הקולות – כל קול ואופיו – מבטאים את שלוש בחינות המוחין ואת צורת חזרתם בהדרגה. כשהוצאו המוחין מזעיר אנפין הם התחלקו; חציים הימני (חכמה וצד ימין של דעת) נותרו על ראשו, ואילו חציים השמאלי (בינה וצד שמאל של דעת) נכנסו לבנות את קומתה של מלכות. התקיעות בשלושת הסדרים תר"ת, תש"ת, תשר"ת, מחזירים את המוחין ומעוררים מהתרדמה בכמה שלבים. התרחשות זו מתוארת בזוהר הקדוש (פרשת אמור, דף צח ע"ב), במאמר המוקדש לכוונות תקיעת שופר בציור רוחני המתאר את התקיעות כעבודה שמטרתה לעורר את האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב.

ישני חברון

התקיעות מיוחסות לאבות: תקיעה לאברהם, שברים ליצחק, תרועה ליעקב. האבות הקדושים, בשפת קבלה, הם ספירות חסד גבורה ותפארת. אברהם איש החסד, "פחד יצחק" שעניינו גבורה, ויעקב מאחד את שניהם בספירת תפארת. ספירות אלו התעלו והפכו להיות כלים לשלושה מוחין, חכמה בינה ודעת. האבות האמורים בזוהר אלו שלושת כלי המוחין שעל התוקע לכוון לעורר אותם מתרדמתם.

כל אחת מהתקיעות מבטאת התעוררות רוחנית בצורה שונה. האופנים הללו נגזרים מעבודתם הרוחנית של האבות שהקדישו את חייהם לגילוי מציאות ה' במצבים שונים. גילויו של אברהם אבינו מתואר כתקיעה. זהו צליל ארוך, פשוט ומתמשך שהפרעות אינן מעיבות עליו. אברהם "איש החסד", "אברהם אוהבי", עבודתו של אברהם אבינו באהבה, בהשפעה, וזהו הקול בטרם ייכנס אל גבול מימד הזמן. מחוץ לזמן האור מתפשט ללא גבול, אין מי שיעצור בעדו. לפיכך בכוונות זהו השלב שהמוחין טרם נכנסו בכלים, והם שרויים ועומדים מעל הראש, מקיפים. עבודתו של יצחק מציירת את צליל השברים. כאן הקול יורד וחודר אל מימד הזמן, וכיוון שהשפע חודר אל מרחב הזמן, הוא מתפצל מיד והיה לשלושה ראשים; עבר הווה ועתיד – שברים. הקול הפשוט משתבר ומתחלק לזמנים רבים. הצליל הזה מבטא את כניסת הצד השמאלי של המוחין אל צידו השמאלי של הגוף. יעקב אבינו נחשב בכיר שבאבות, משום שמיזג את עניינו של יצחק עם אברהם. עבודתו מסומלת בצליל התרועה. זו אינה תקיעה חלקה אך גם אינה לגמרי מקוטעת. התרועה חרף קיטועיה שומרת על תכיפות ורצף. בשלב זה מתאחדים קווי הימין והשמאל ונכנסים פנימה מתוך המתקת דינים. הקול הזה בוקע מתוך כניסה אל מימד הזמן והעלאתו אל למעלה מן הזמן. ירידה שמטרתה לרומם. הצליל הזה מבטא טוב ומדויק מכל צליל אחר את ההתעוררות לתשובה.

סדר התקיעות מלווה אם כן את ההתעוררות הרוחנית שלב אחר שלב, עד שאדם נעשה מוכשר לתשובה. ההתעוררות מתחילה ב'תקיעה פשוטה' – מסר אלוקי שאינו נתקל בהפרעות ומניעות. ממשיכה ונכנסת אל מימד הזמן וההפרעות הנלוות אליו; דחיות מיום ליום, קשיים וכדומה. חרף ההפרעות – כדרכו של יצחק – מתעקש קול השופר להישמע שוב ושוב. לאחר מכן הופכת ההתעוררות ל'תרועה', הקול מצליח לשמור רציפות למרות ההפרעות והדין מתמתק. כעת נעשית ההתעוררות לתנועה קבועה בנפש. הקול הרביעי, 'תקיעה אחרונה' שייך למלכות דוד. הוא מרמז על זמן העתיד כשיתבטלו הזמנים והתקיעה תשוב להיות פשוטה ורציפה.

עניין התעוררות האבות מופיע כבר בדברי חז"ל. האבות נקראים "ישני חברון", כלומר הם ישנים ויש להקיצם. חז"ל באגדתא (בבא מציעא – פה, עב)  מספרים על אליהו הנביא שעיסוקו לעורר את האבות, כל אחד לבדו, שיעמדו להתפלל. לאחר מכן הוא משיב אותם לשנתם… האבות מצויים בכל יהודי, אלא שהם 'ישנים'. האבות הם כוח בנפש, יסוד קיומי של כל יהודי. בכל אחד מאיתנו טבועות שלוש תנועות נפש תורשתיות; אהבה, יראה והתפארות. מידות אלו משמשות ככלי לכל מושכל והבנה. משום שמבלי הרגשות אדם אינו יכול להשכיל ולהבין. המידות – אהבה פחד והתפעלות, הם הכלים לשכליים עליונים שמתלבשים בהם ומצטיירים לכדי הבנה והשגה. האבות ישנים, המוחין מסולקים. יש לנו מידות, אהבה יראה ותפארת, אלא שהן בקטנות, בשינה. לשופר יש גישה אליהם.

המצווה היא לשמוע קול שופר, לא להבין ולא לתקוע בדווקא. שמיעה היא חוסר פעולה, רק התמסרות. קול השופר אינו פועל דרך המוח, הוא פונה ישירות אל הלב. ומשם אל הנקודה התורשתית שבכל יהודי, להקיצה ולרעננה "הקיצו ורננו שוכני עפר".

תלת חללי גלגלתא – שלושת המוחין חכמה בינה ודעת, שוכנים בראש בתוך שלושה כלים שהם שלושת חללי הגולגולת. כלים אלו היו לשעבר שלוש הספירות חסד גבורה תפארת. הסדר הוא שבזמן קטנות יש בזעיר אנפין רק ששה קצוות חג"ת נה"י, כאשר מגיע זמן הגדלות והמידות גדלות, חג"ת עולים ומשתלבים בספירות חב"ד שנבראו זה עתה כדי לקלוט את המוחין. שלושת חללי הגולגולת נקראים על שמם של ג' אבות אברהם יצחק ויעקב.   

5961 סך כל הצפיות 15 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים