ימי השובבי"ם – משמעות ועבודה פנימית

מפורסמים הם ימי השובבי"ם כמסוגלים לתשובה ותיקון נפש. בימים אלו גם אוזניים שאינן רגילות במושגי פנימיות וענייני קבלה, שומעות רבות על 'תיקוני נפש' וכדומה. ובכן ננסה להסיר קמעא מהלוט האופף את עומק המושג.

פשר סגולת שובבי"ם נעוץ במשמעות פרשיות השבוע הנקראות בימים אלו, ושורשיו מעמיקים פנימה, עד לחטא עץ הדעת טוב ורע.

בשבועות אלו קוראים בתורה את פרשיות שיעבוד מצרים ועד הגאולה. כפי המבואר בספרים, הקריאה מדי שבוע משפיעה על המציאות, מהותה ועניינה. לפיכך בצוותא עם אירועי הגלות הנקראים בתורה, אף אנו נפשות ישראל בהווה, יורדים בעקבות אבותינו מצרימה. ירידה זו, צורך עליה היא. שתיקונים נפלאים תלויים בה.

מצרים, מלמד רבינו האריז"ל, שימשה ככור היתוך להפקת זהב טהור. בשעה שדולים זהב ממעמקי האדמה הריהו מעורב פסולת וסיגים, במצב שכזה אינו ראוי לייעודו הנשגב. כדי להפיק ממנו חומר יקר ערך יש להפריד בין גופו של הזהב לסיגי הפסולת המעורבים בו. הפרדה זו נעשית בכבשן האש. שם צורפים את הזהב, הסיגים נפרדים והחומר הטהור מתגבש למקשה אחת של זהב נקי. פעולה שכזו נדרשה אף לנפשות ישראל שבאותו הדור. וכאן אנו באים לביאור המושג 'תיקון נפש'.

טהרת הנפש

האדם הינו הרכבה של חומר וצורה – גוף בשר ובתוכו מדרגות של נפש רוח ונשמה. הגוף החומרי משמש כקליפה לפרי, כרוך אחריו היצר הרע המבקש להמיתו. הטיה וסטייה מהקדושה מכתימה את הנפש היקרה בקלקול. נפש מוכתמת דומה למראה מלוכלכת. תפקידה של מראה להציג בבהירות מראות הניצבים לעומתה, ייעודה של הנפש לצייר בבהירות מראות של אמונה והשגות אלוקות מעולמות עליונים. כתם על הנפש זו מחיצה בפני ההשגה. ההפסד העיקרי בעטיו של עוון הוא, העדר הרגשה רוחנית וקרירות. זאת יש לתקן.

המשפיעים העיקריים על טהרתה ובהירותה של נפש הם לבושה. לבושים טהורים ונקיים מבטאים מצב רוחני טהור, קרבת השם, מציאות מתוקנת. לבושים מלוכלכים ח"ו מבטאים את ההיפך. כפי שהזהב המעורב בסיגים זקוק לצירוף וזיכוך, כך גם הנפש. גלות מצרים נועדה להעביר מנפשות ישראל פסולת וסיגים ותערובת טוב ורע. איך מתערבת נפש טוב ורע? החטא גורם. הקלקול הראשון בתבל היה חטא עץ הדעת של אדם הראשון. האכילה האסורה מהעץ ותוצאותיה הם שחוללו את התערובת הרוחנית והביאו לעולם נפשות שטוב ורע משמשים בהן בערבוביה. אותן נפשות יצאו לעולם ללא לבוש וכלי רוחני ראוי, הקליפה בלעה אותן והעניקה להן לבוש בלתי טהור. נדרשה כאן ירידה לכבשן אש על מנת להיטהר. להסיר את הבגדים הצואים ולהתלבש בבגדי ישע, לבושי נפש מתוקנים וראויים. זו היתה תכלית גלות מצרים.

הימים הללו מסוגלים לתשובה בכלל, ובפרט על עניינים שאין התשובה מועילה להם בדרך כלל (עי' זוהר ויחי רי"ט, א.), כגון קלקולים של השחתת הנפש. היפוכה של קדושה היא השחתה, בבחינת "כי השחית כל בשר את דרכו". מהי השחתה? בפשטות, הרס וחורבן. בכוונת הבריאה נאמר "לא תוהו בראה, לשבת יצרה" דהיינו, תכלית הבריאה להוות מקום יישוב. המשמעות הפנימית היא שתכלית בריאת העולם לשמש כלי להתגלות אלוקות. כלי זה נעשה באמצעות בני אדם הממשיכים אל חייהם, אל גופם ואל מציאותם, חיות אלוקית. שפע קודש. רוחניות. בשעה שאור רוחני נכנס בכלי גשמי – עולם נברא. מה עלול להחריב אותו? השחתה. פגיעה בכלי והמשכת שפע וחיות למקום הלא נכון. הקלקולים הללו נקראים "נגעי בני האדם". נגע הוא היפוכו של עֹנג. הנגעים פושים בעור, דהיינו בכלי ובלבוש, ומותירים את הפנימיות חשופה למזיקים וזיהומים. כך גם ברוחניות, ישנם קלקולים שפוגעים בלבוש ובכלי. האור נותר כביכול חסר כיסוי ושמירה, מזיקים נאחזים בו, הקליפות עוטות אותו. מכאן נבראים השדים הרוחות ומזיקי עלמא. אלו הם כוחות רוחניים חסרי לבוש טוב. הרע העניק להם לבוש. מכאן כל הפגעים הרעים ומכאן גם כל הניסיונות והנפילות. איך מתקנים?

תיקון קריאת שמע

תיקוני הנפש המסוגלים לימי השובבי"ם, מכוונים במיוחד לקלקולים הללו. עניינים רבים יש, חלקם כרוכים בתעניות אך עיקרם נוגעים אל הלב, הכוונה והתשוקה האמיתית לשוב ולהידבק בטוב מתוך שמחה. אך דווקא התיקון החשוב ביותר, פשוט הוא אילו רק תינתן בו מחשבה ויגיעה כלשהי – קריאת שמע שעל המיטה.

לתיקון הקלקולים הנזכרים דרושים שני עניינים: ראשית. להרוג את המזיקים, דהיינו אותם גופים רעים שהלבישה הקליפה על הנפשות הקדושות. שנית. לאסוף את הנפשות והכוחות הרוחניים שנפלו בקליפה, להשיבם אל הקדושה ולחדש כוחם בשכינה. שני התיקונים הללו הם בבחינת סור מרע ועשה טוב. בחזון הלילה שבנבואת זכריה על יהושע הכהן הגדול נאמר תחילה: "הסירו הבגדים הצואים מעליו" ולאחר מכן "ישימו צניף טהור על ראשו". תחילה הסרת הלבוש הרע, לאחר מכן הלבשה במחלצות של טוהר.

הזמן הראוי לעסוק בתיקון זה הוא דווקא קודם השינה, סימנך: "לא ישכב עד יאכל טרף", אלו אותן נפשות שנטרפו על ידי הקליפה ואנו נזהרים לשוב ולטרוף אותם אל הקדושה בטרם נפקיד את רוחנו ביד יוצרנו. קריאת שמע שעל המטה, כפי שמלמד האר"י, מסוגלת לכך.

בקריאת שמע יהודי אוחז בידיו חרב. בסוד "וחרב פיפיות בידם". חרב זו לוחמת בשעה שאנו הוגים בפה, בכוונה, ביגיעה את תיבות פרשיות קר"ש. מידי לילה, בקריאה אחת, מסוגל יהודי להרוג עד אלף וקכ"ה מזיקים, דכתיב: "ייפול מצידך אלף ורבבה מימינך…". לאחר מכן, מתקיימת גם הבטחת קיבוץ נידחי ישראל, דהיינו אסיפת כוחות הנפש שנאבדו ופוזרו בחטאים, חידוש הנפש והבראתה. תיקון זה נעשה באמצעות השם הקדוש הרמוז בר"ת "חיל בלע ויקאנו" – חב"ו, זהו אחד משבעים ושניים שמות.

 

692 סך כל הצפיות 2 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים