יום אחד הכל ישתלם

בחיים כל מיני דברים חולפים על פנינו, לחלקם הקטן אנו שמים לב, החלק הגדול חומק. אחד הדברים הפלאיים הללו מסתתר בין קפליו של בין הערביים, ברגעים שהשמש מעריבה ויום חדש ממלא את מקומו של היום הנמוג. טמון שם כוח עצום, הבה נדבר עליו.

פרשיות השבוע עוסקות בענייני טומאה וטהרה, לכאורה הלכתא למשיחא, אך אין זה כך! סוגיות הטהרה מטומאה קרובה לליבנו ונוגעת בציפור נפשנו, גם היום לאחר החורבן וטרם השלמת הבניין. הטהרה, כפי שמלמדים צדיקים, היא תוואי דרכה של הנפש אל החופש – החופש ממאסר הטומאה, שכן אין לך בית מאסר מדכא ומעיק כצינוק הטומאה. רבי נתן באחד מפיוטי תפילותיו זועק ומתחנן להינצל "משריון צרעת נגעי הנפש ומכאוביה המרובים", 'שׁריון הצרעת'. צרעת העור נחשבת אולי בתקופתנו מחלה מימים עברו, אבל צרעת הנפש קיימת עדיין והיא חונקת כשריון עבה את נימי הנפש. הטהרה משרטטת את דרך החירות מחוץ לקליפת השריון העב הזה. האין זו משאלת הלב של כולנו?

"ובא השמש, וטהר"

בסדרי הטהרה של הטמאים בטומאות חמורות דוגמת טמא מת, מצורע, וטומאה יוצאת עליו מגופו, אנו מוצאים בראש ובראשונה את הטבילה במקווה, אולם אין די בכך. גם לאחר הביאה במי מקווה אסור הטמא בקודשים עד שיעריב שמשו, כדכתיב "ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקודשים". הטהרה תחול בשלמותה רק לאחר הערב שמש, מדוע? מלמד כאן רבי נתן שני יסודות נפלאים:

ראשית, אנו למדים שהטהרה תלויה בימים. אחר כל ההשתדלות בהיטהרות נדרש הטמא להמתין, לצפות ולייחל ליום חדש, מדוע? מפני שבכל יום ויום נעשות חדשות לגמרי, כל יום הוא בריאה בפני עצמה, חדשה לגמרי. כל יום הוא יצירה חדשה היוצאת לאור מכבשונו של צור כל העולמים. מעשה ידיו של השם יתברך, חידוש מחודש שלא היה דוגמתו. ובאותה בריאה חדשה לגמרי גנוזים כוחות חדשים, רצונות חדשים, קדושות חדשות, משום שיום שכזה לא היה מעולם, יחיד הוא במינו!

לא לשכוח את יסוד ההתחדשות

המאסר האמיתי שכופה עלינו הטומאה היא שכחת יסוד ההתחדשות. העולם הזה והתלאות שהוא מעביר על כל אחד מטעה אותנו בשגיאה כאילו מה שהיה אמש יחזור על עצמו היום וגם מחר. אנו מתקשים להאמין באמת שאפשר להיחלץ מכל מה שמעיק מכביד ומגשם אותנו. הטהרה מתחילה במקווה, התעלות ויציאה מקטנות וגלות מתחילה בהשתדלות ועבודה אך איננה יכולה להיות מושלמת בלי ההבחנה בסוד 'הערב שמש' – בהבנה שיום חדש לגמרי יפציע, וכפי ששמש חדשה תאיר בעולם גם ישועתנו תפציע, גם טהרתנו והצלחתנו תבקיע. ביום מן הימים כבר נבראה עבורנו ישועה, הצלחה, קדושה. עלינו רק להגיע אל סוף אותו היום. "וְהָעִקָּר לְהִתְחַזֵּק בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן לִשְׁלֵמוּת טָהֳרָתוֹ, לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים חֲדָשִׁים, וְיִהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד מְאֹד בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת טָהֳרָתוֹ לְגַמְרֵי שֶׁיּוּכַל לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים" (ליקו"ה – ברכת השחר ה).

יסוד נוסף. הערב השמש משקף גם את תוחלת חיינו. לעיתים הטהרה ממתינה לאחר הערב שמש, אחר ביאת שמשו של אדם. אנחנו רגילים לאמוד ולמדוד התקדמות והצלחה בעבודת השם על פי מה שרואים כאן ועכשיו. יהודי מנסה להיטהר משתדל להשתנות ולתקן, אבל שום דבר כאילו לא קורה. והתורה מלמדת את הטמא, דע לך: יתכן שתטבול במקווה, תנסה שוב ושוב לברוח מכל מה שמעיב על טהרתך, ובכל זאת מן הקודשים לא תוכל לאכול. אך אל דאגה כך פועלת הטהרה – סופרים יום ועוד יום, טובלים במקווה, משתדלים, בסופו של דבר גם אם רק מאה ועשרים נזכה, בוודאי נזכה. אין השתדלות שנאבדת ואין תזוזה אל הקודש והטוב שמתנדפת. בסופו של דבר, ולפעמים רק לאחר 'ביאת השמש' תחול הטהרה ואז נאכל מן הקודשים. וכשאומרים לו לאדם "בוודאי תזכה" וכשחתומה על כך התורה הקדושה בעצמה, אין זה משנה מתי זה יקרה, אני כבר שייך לשם. אני בצד הטהור גם כשעודני מצפה.

לחטוף ולחטוף יום אחד תגלה שהיה שווה

לעת עתה דבר אחד נותר בידינו – לחטוף. לרוץ ולחטוף עוד ועוד ניסיונות טהרה משום שברבות הימים יצטרפו וייערמו כל אותן התחלות חדשות, יצטברו אין מספר הפעמים שניסינו אף שמאומה כביכול לא פעלנו. יתחברו כל הרגעים הקטנים והמנותקים לכאורה בהם ניסינו בכל זאת. דחפנו את עצמנו, צעקנו בלי קול. השתדלנו. וכשכל אלו ייאספו יתברר למפרע מה רב ועצום ההבדל עד לאין ערוך בין המשתדל לבלתי משתדל, בין האיש שניסה וניסה, לכל השאר. היום למראית עין לא רואים הבדל. אלו עשויים להיות שני שכנים, חברותא, אחים, חברים, שניהם אינם צדיקים גדולים, מתמודדים באותן ניסיונות לכאורה. אלא שזה חותר ללא הרף, בשעות הקטנות של לילות חייו הוא מנסה בשקט לחזור. להתקרב. לתקן. וחברו מהסס ומתייאש. לעתיד לבוא יצטברו מאחורי כל אחד מאיתנו קילומטרים של השתדלויות ולפתע אנשים שנראו כאילו בתחילת המסע ימצאו עצמם רחוק וגבוה מאוד. כשהפאזל הזה יתחבר נודה לעצמנו על הרגע הקטן בו החלנו לנסות למרות שלא נצליח.

 

 

1522 סך כל הצפיות 1 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים