חמש דקות על הפרשה – פנחס (אודיו)

בס"ד

קנאות ומקוריות

האזינו:

פרשה בחמש דקות – פנחס

פרשת השבוע מחזירה אותנו לאירוע משמעותי מאוד שנדחק אל שולי הפרשה הקודמת, אבל גרם לטלטלה עזה ונרשם לדורות – פנחס בן אלעזר מקנא להשם והורג את זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון.

רק השבוע זוכה המעשה הזה לאישור שמימי מלא, ואפילו לברכה מיוחדת מאת השם. פנחס זוכה בברית השלום "הנני נותן לו את בריתי שלום". הסתירה מדהימה כמובן, פנחס עושה מעשה קנאות והורג נשיא שבט בישראל, ובתמורה מקבל את ברית השלום, סמל האחווה והרעות?!

כבר בנקודה זו ברור לנו שקנאותו של פנחס היא עניין מופלא ולא הדבר השגור על הלשון. פנחס בן אלעזר לא פעל בכפפות של משי, הוא הרג. ועם זאת מעשהו מוליד שלום, וכפי שמלמדים הצדיקים ומובא בכתבים, במעשה זה ממתיק פנחס הכהן דינים מעל עם ישראל. ועדיין לא הבנו מה משמעותה של הקנאות.

כשנלמד נגלה שזהו אחד הכלים החשובים ביותר שכדאי להשתמש בהם דווקא בדור הזה, ולא, אין הכוונה לקנאות בפרשנותה הנפוצה. זוהי קנאות מזן אחר. קנאות שכולה אהבה ומקוריות.

*

המושג 'קנאה' מופיע בהקשרים טובים ופסולים. הקנאה היא משלושה דברים שמוציאים את האדם מן העולם. כל כך עמוקה היא הקנאה עד שנאמר "רקב עצמות קנאה" הסיבה שגורמת לגוף להרקיב לאחר המוות היא הקנאה. היא נוגעת עד העצם!

הקנאה היא ללא ספק תוצאה של מעורבות אישית ואכפתיות עזה במיוחד. ולכן אין דבר שיכול לחלץ מהאדם את רגש הקנאה אם הוא לא נוגע לו ולעולמו. אדם מקנא במי שהוא מעוניין להיות כמותו. אדם מקנא כאשר הוא חש שלוקחים את היקר לליבו. הקנאה כמובן יכולה להיות מופעלת בצורה חיובית או שלילית.

הקנאה הראויה המפורסמת ביותר היא "קנאת סופרים" שסגולתה להרבות חכמה.

קנאה נובעת אם כן ממקום עמוק מאוד באדם, ובמקביל היא מסוגלת לחבר אותו אל המקום העמוק ביותר בתורה. אל תורת הרמזים.

כשזמרי בן סלוא עשה את המעשה שלא ייעשה, היו שם משה ואהרון וכל גדולי האומה. איש מהם לא חרץ את גורלו. רק פנחס שלא מילא תפקיד מנהיגותי קם ועשה את המעשה. חז"ל מסבירים שהסיבה היא שעל עבירה שכזו בית דין לא מענישים, אלא "קנאים פוגעים בו". כלומר, מי שבוער לו כבוד ה' רשאי להרוג את החוטא. ולכן המעשה חייב לנבוע ממקום טהור ונקי מאוד שמקנא רק לכבוד ה'.

מסביר רבי נתן:

יש בתורה שני חלקים –  חלק נגלה וחלק נרמז. כאשר אדם משוחח עם חברו, הרי שיש את החלק הגלוי שהוא אומר במפורש. מעבר לכך יש את המשמעויות שעוברות באמצעות רמזים, באצבעות ובהבעות פנים. ככל שהשיחה נוגעת ברבדים עמוקים ודקים יותר, כך ייטלו בה הרמזים חלק רב יותר.

התורה גם כותבת בפירוש את רצונה, מה מותר ומה אסור, וזו תורה שבכתב. אבל מעבר לכך היא מרמזת רמזים וזוהי התורה שבעל פה. מה כתוב בתורה – אפשר לדעת מתוך הכתובים, אבל איך  מפענחים את הרמזים?

נקודה זו קשורה לאופן בו אנחנו ניגשים לתורה.

כדי לזהות ולפענח רמזים אתה מוכרח לחפש אותם, ולחפש אותם במלא תשומת הלב. מי שאינו יודע על קיומו של מטמון, לא יזהה את הסמנים המובילים למקום מחבואו.

רוב הלומדים מחפשים בתורה את מה שכתוב. וזו הגישה של מי שמעוניין למלא הוראות; הוא יאזין לנאמר וישתדל לבצע את המוטל עליו. אבל יש אנשים שנגשים לתורה כדי למצוא מטמון. גורל פרטי ואוצר אישי. מי שמחפש בתורה את הנשמה שלו, את החיים שלו, את ההצלה שלו – הוא יזהה את תורת הרמזים, וזו תורה שבעל פה.

בתורה כתוב מה ואיך לעשות, אבל בשאלות המהותיות שנוגעות אל הנפש שום דבר לא כתוב במפורש, אתה ורק אתה לבד, תוכל לגלות את המטמון.

מכל העדה רק פנחס מזהה את ההלכה הלא מפורשת ומקנא לה', פנחס מצא את תורת הרמזים משום שהוא חיפש אותה. כאב לו ובער לו כבוד ה'.

יש בכל אחד מאיתנו בחינה של פנחס, זהו החלק האכפתי שבנו. הנקודה הקדושה שמוכנה להתמסר כליל להצלחתנו הנצחית. לא נולדנו על ההר והתחושה היא שלא נועדנו מילדותנו לגדולות ונצורות. אבל הרי היה כאן כבר איש אחד, פשוט ויושב בתוך עמו, שדווקא כאשר החולשה פשתה בשולחן המזרח הוא קם וזכה לנצח נצחים בחלקו ובכהונתו. הוא זכה בכך רק מפני שרוחו היתה קשובה לרמזים ולא רק למילים הכתובות.

בדרך כלל אנחנו לומדים תורה מן הכתב. ועל פי הכתוב לא תמיד נראה שיש לנו מה להוסיף או לחדש. נדמה לנו שהכל כבר נקבע מראש, גם גורלנו והמקום אליו נזכה להגיע. אבל מי שמאמין שבתוכו יש מטמון והוא מוכרח למצוא אותו כדי לחיות, לא יסתפק במה שכתוב –  הוא יקנא לכבוד נשמתו ולא יסכים לגורל מוכתב מראש. הוא יפקח את כל חושיו ויאזין בכל תשומת ליבו, ואז תתגלה אליו תורת הרמזים. והתורה הזו היא תורה מקורית שאיש לא חרש אותה ואיש לא ניצל את אוצרותיה הבלתי נדלים. זו תורה פרטית שלך, האיש המחפש באמת.

 

1298 סך כל הצפיות 1 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים