ויחי – תגליות מרעישות במצרים

בס"ד

את כל המקומות הנידחים ברא ה', ובכל השכחות ותהומות הנשייה אין שום דבר חוץ מאלוקות, איך אתה מעז להתייאש?!

אם נתבונן נגלה שהמעשים הטובים באמת צמחו באדמה הענייה של גלות הנפש, "כי הפרני ה' בארץ עוניי".

פרשת השבוע נפרדת מבחיר האבות שכולנו נקראים על שמו 'בני ישראל'. קודם הסתלקותו מזמן אליו יעקב אבינו את יוסף ומצהיר על החשבתם של שני נכדיו, מנשה ואפרים, במניין השבטים "כראובן ושמעון יהיו לי". הרגעים הללו לצד מיטת יעקב אבינו קודם הסתלקותו, מטביעים את חותמם של בני יוסף בכל הדורות העתידיים. "בך יברך ישראל", בכל הדורות הבאים ינחילו הורים את ברכת אבינו הזקן לבניהם אחריהם באמצעות אפרים ומנשה לאמור "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". הדבר פלא, מכל השבטים הקדושים בני יעקב, נבחרים דווקא שני הנכדים שנולדו במקום היותר נמוך בעולם, במצרים ערוות הארץ, לשמש מטבע ברכה לדורות עולם, אכן דברים בגו.

 

*

כאשר יעקב משקיף על נכדיו מתוך עיניו שכבדו מזוקן, הוא נרתע לפתע, "מי אלה", דהיינו מי אלה שאינם ראויים לברכה. עיני החומר של הסב הזקן אינן רואות, ומתוך עיני הרוח הוא רואה נשמות ודורות שיבואו בעקבות הנכדים. הוא צופה בירבעם בן נבט ואחאב שייצאו מאפרים ויהוא ובניו שעתידים לצאת ממנשה, הם אינם כדאיים לקבל ברכה (עי' רבינו בחיי, בראשית מ"ח).  ויוסף עונה "בניי הם". דהיינו, אבא אני נמצא במצרים שנים רבות מאוד, ובכל המקומות בהם נאלצתי לשהות לא נחתי לרגע, יגעתי ומצאתי ואלו תגליותיי – מנשה ואפרים.

נשני אלוקים

מלמד רבי נתן שמנשה ואפרים הם ב' השגות. כל הגלויות נקראות על שם מצרים, וכל הצדיקים נקראים על שם יוסף הצדיק, ובארץ עוניו הוליד יוסף הצדיק שני בנים, מנשה ואפרים. את שמותיהם הוא העניק להם מתוך עבודתו הרוחנית. מנשה הוא תגלית אחת, אפרים תגלית שנייה, ושתיהן יחד הם אמצעי ההישרדות האלמותי בגלות הארוכה. מנשה על שום "כי נשני אלוקים את כל עמלי", ואפרים על שם "כי הפרני אלוקים בארץ עוניי". כשירד יוסף למצרים הוא היה בודד, והסכנה הגדולה ביותר בבדידות היא ההשליה שאכן בודד אתה. במצרים, דהיינו במעברי וייסורי הנפש אדם משוכנע שהוא בודד, איש מלבדו לא עבר שם, ודי במחשבה זו להפיל לשאול תחתיות. אבל יוסף הצדיק היה שם לפני כולנו, וכפי שרבי נתן מודיע ומפרסם בשם רבינו, שנדע כי על כל הצדיקים עבר מה שעבר, וגם אם נקלעת למשעול צר שנראה כאילו לא עבר בו איש מעולם, דע לך שהצדיקים היו שם לפניך, והכי חשוב – הם גילו אפילו כאן את השם יתברך.

 

יוסף הצדיק ידע שדווקא מול פרעה ומיליוני מצרים עובדי אלילים, אין כל דרך אחרת מלבד חיפוש עיקש אחר נוכחות אלוקית. הוא שינן לעצמו תמיד שהשם יתברך בוודאי כאן איתי עימי ואצלי. חיפושיו אחר השם יתברך כללו את כל התהומות והמדורים של שאול תחתית. תגליותיו של יוסף הצדיק מרעישות והן מסתכמות בשתי בחינות; קודם כל הוא גילה שהשם יתברך נמצא אפילו בתהום הנשייה, כלומר? הרגע הזה שאדם מבין שככל הנראה שכחו אותו. יש זמנים של קושי חורקים שיניים וממשיכים, מקווים לטוב. אבל חולפות תקופות ואדם פתאום אומר לעצמו: על מה אני בונה? אולי פשוט נשכחתי. אני איש קטן שמא נפלתי בין הכיסאות, מי יודע אם יעבור עלי ככה כל החיים. החשש הזה מסוגל לבזבז כוחות נפש של שנה שלימה לפחות. גם יוסף הצדיק היה שם, ויצא והצהיר גיליתי "כי נשני אלוקים את כל עמלי". אומר יוסף הצדיק: הבנתי שעד שאתה מחפש איפה ה' בתוך החושך הזה, תאמר לעצמך מי מלבדו ברא את החושך הזה. הפינות השכוחות והרגעים הנידחים? זה הוא יתברך בעצמו. השכחה והנשייה? אין עוד מלבדו. את התגלית הזו קרא יוסף בשם 'מנשה'.

הפרני אלוקים

התגלית השנייה היא, שבסופו של דבר מתברר שהאדמה הפורייה ביותר, זו שהצמיחה את כל מעשיי הטובים וההתחלות החדשות, והתשובה שבאה מעומק הלב, ובכן את חלקת האדמה הזו מצאתי בארץ עוניי, במצרים, בחושך. הזמנים היותר פוריים בעבודת ה' בוקעים מתוך הרגעים היותר עניים, משום ששם אתה מוצא את הנקודות הטובות ואת ההשגחות הנפלאות שה' יתברך זורע לך בחצרך האחורית. לתגלית הזו קרא יוסף 'אפרים', דווקא כאן הפרו והרבו אותי.

הוא אשר אומר יוסף לאביו: אל נא תירתע מהנכדים הרשעים שאתה רואה שם בדורות הבאים, משום שאני כבר גיליתי שאין מקום רחוק ואין נשמות נשכחות. לכל רגע יש תפקיד ולכל נפש יש משימה בקדושה. תברך אותם, גם את מנשה וגם את אפרים. ויעקב אבינו מתרצה "קחם נא אלי ואברכם". וכשהסב הגדול מברך את נכדיו הוא לא רק מרעיף ברכות ואיחולים, יעקב אבינו קובע את הברכה ומפקיד אותה לדורות עולם בשתי הדמויות של מנשה ואפרים, לומר לך שאם רצונך להיות מבורך חפש את הברכה בתוך תהומות הנשייה ובארצות העוני. אל תתפתה להאמין למחשבה ששכחו אותך מפני שאתה שכחה בעצמה בורא ממש עכשיו, ה' יתברך, והוא שם.

 

(ע"פ ליקו"ה או"ח תחומין ו')

 

 

 

 

1235 סך כל הצפיות 1 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים