"ובגבורות ישע" – קווים למהותה של ספירת גבורה

גבורה היא הספירה החמישית מעשר ספירות, ומידה שנייה משש מידות. היא ניצבת בצד השמאל, לעומת החסד שמימין. חסד וגבורה מתוארים לשני ידיים של השפעה, ובפתיחת אליהו נקראת הגבורה 'דרועא שמאלא' היא יד השמאלית. בעוד וטבע החסד כטבע המים היורדים בשפע אין קץ, הגבורה ניצבת מהשמאל לצמצם את השפע ולהגבילו. הגבורה היא גם האש לעומת המים, המים יורדים והאש עולה כלפי מעלה. לפיכך ההשפעה העליונה משולה למים, ועבודת האדם במסירות נפש והתגברות זהה לטבע האש. מכאן גם שמה של הספירה – גבורה, וכלשון קודשו של רבי יוסף ג'קיטליה: "לפי שהיא מתגברת לעשות דין בפושעים ובחוטאים, והיא הנוקמת מיד הרשעים והמתקוממים אל ה' יתברך. ולפי שהיא בית דין של מעלה והיא המשלמת גמול לכל הראויים לגמול, נקראת גבור"ה על כוחה וממשלתה שיש לה יכולת לדון ולהתפרע ולהתגבר על הכול, ואין דבר שיעמוד לפניה" (שערי אורה, השער השישי). הצמצום על אף היותו היפוכה של ההשפעה, גם הוא טוב ומוכרח לקיום העולם. למעשה אלו שתי ידיים, יד הנותנת ללא גבול ויד המגבילה כדי לאפשר למקבלים להכיל את השפע. הצמצום הוא יסוד לקיומו של עולם. כל צורה, דמות או בריה, משורטטת בתוך גבולות היוצרים את מציאותה. כך גם בקיומו של העולם שותפים שני הכוחות – ההשפעה וההגבלה, החסד והגבורה.

ל"ב אלוקים

כפי שלמדנו זה מכבר, שמות הקודש מיוחסים למידות ופעולות שונות. אולם לפנים מכל השמות מצוי תמיד ובכל מקום שם הוי"ה ב"ה שהוא מקור לכולם. שם זה מתלבש בכל פעם בהנהגה שונה ופועל באמצעות מידה אחרת. הנהגה של דין וגבורה מופיעה בשם אלוקים. שם אלוקים קרוי גם 'בית דין הגדול', וכאן אנו מוצאים את חלקו של הדין בהנהגת העולם. ידוע מאמר חז"ל על אופן בריאת העולם, שבתחילה ביקש לברוא אותו בדין, ראה שאין העולם מתקיים, עמד ושיתף עימו מידת הרחמים. הדין האמור זו מידת הגבורה הקרויה גם 'בית דין'. ואכן בפרשת מעשי בראשית מוזכר שם אלוקים ל"ב פעמים. שלושים ושניים שמות הללו נקראים בספר יצירה 'ל"ב נתיבות פליאות חכמה' של בריאת העולם. כלומר, העולם נברא באמצעות שלושים ושתיים נתיבות שמהותם דין ומשפט, ומדוע? מפני שזו ההנהגה הישרה והצודקת שאין עליה כל עוררין. וכך מלמד ספר שערי אורה:

"לפי שכל הנבראים כולן, עליונים ותחתונים, נבראו בקו הדין והמשפט, ואין לך בריה מכל הבריות שלא נסתכם עליה בית דין הנקרא אלה-ים קודם שנבראה, ויצא מן הדין: בריה זו כך ראויה להיות כשיעורה, בגובהה, בצורת אבריה, וחייה ומזונותיה. ומן הדין יצא שתהיה בריה זו משועבדת לבריה פלונית, בין לשעבוד הגוף בין לשעבוד מזון". וכל אחד מן הנבראים ניצב לפני בית דין וקיבל את מציאותו בדיוק כפי שהוא, על שלל תכונותיו, כישוריו ואופיו, והסכים על כך בשמחה. ועל כך אמרו חז"ל: "כל מעשה בראשית בדעתן נבראו, בקומתן נבראו, ובצביונן נבראו…" להודיע שאין שום בריה יכולה לומר; קטן הייתי וכמו שאיני הייתי, ואין חבין לאדם שלא בפניו". כי כולם נבראו בדין והסכימו עימו.

שש המידות מתארות למעשה את שש קצוות המציאות, ארבע רוחות מעלה ומטה. ספירת הגבורה מתארת את צד הצפון. מבחינה זו הצפון הוא הצד המגביל את השפע, אך באופן פלאי דווקא אל הצד הזה יש לפנות כדי להביא שפע, וכדברי חז"ל "הרוצה להעשיר – יצפין". ההסבר נפלא: בשעה שאדם מבקש שפע מכל סוג, מידת החסד הממונה על השפעה מורידה עבורו כל שפע של טוב. בזמן שההשפעה יורדת ומגיעה אל גבול הצפון, דהיינו אל צד הגבורה שבמציאות, מתעוררת מידת הדין ודורשת לברר את זכאותו של המבקש על פי דין. אם יכריע הדין לזכות – יוכל השפע לרדת, ואם לאו הוא יישאר שם בצד צפון. משום שהשפעה לעולם לא תשוב לאחר ירידתה. לפיכך הצפון עשיר בשפע שנמנע ממנו לרדת מטה ומכאן שמו 'צפון' שהוא צופן אוצרות של שפע. כעת, הרוצה להעשיר עליו להצפין דהיינו להשלים עם מידת צפון שלא תמנע ממנו את מבוקשו (שערי אורה, שם). על כך נאמר "מצפון זהב יאתה" (איוב ל"ז). אל צד הצפון נוטה אם כן הדין, גם יצר הרע קרוי 'צפוני' "ואת הצפוני ארחיק מעליכם" (יואל כ'), וכדי לכפר ולהמתיק את צד הצפון, החטאת נשחטת בצפון.

גבורה – הנהגה דלעתיד

הגבורה והחסד מבטאים גם את מהות ההנהגה בהווה לעומת הנהגה שלעתיד לבוא. כפי שהזכרנו במאמר הקודם, העולם הושתת במידת החסד, במידה זו דבק אברהם אבינו מפני שמצא אותה כבסיס תבל. מידת החסד משולה לכסף, ולעומתה הגבורה בחינתה זהב. בהווה מתקיים העולם על חסד, שאין לבריות זכות קיום אלא בחסדו יתברך. לפיכך הלכה כבית הלל הענוותנים והעולם ניזון בחסד ולא בדין. על הגאולה האחרונה נאמר "חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו" (ישעיה נ"ב), ומדייקים בספרים הקדושים, בכסף לא תגאלו אלא בזהב. שתהיה הגאולה העתידית מצד הגבורה ולא מצד החסד. וכפי שלמדו חז"ל מהכתוב "כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו" (ישעיה ס"ג) שלעתיד לבוא לא נוכל להיגאל אלא מצידו של יצחק שהוא צד הגבורה. מדוע? מפני שאז יתוקן צד הגבורה והדין בשלמות, ואזי לא נזדקק יותר לחסד וניוושע בדין בלא כסף ובלא נהמא דכיסופא, רק לכתחילה. אז תהיה גם הלכה כבית שמאי, והגבורות שהם צד הצמצום שבבריאה יהיו בבחינת "וזהב הארץ ההיא טוב" (בראשית ב') שהדין יהיה טוב ולא נתיירא יותר מגבורות ודינים.

בתיקון ספירת הגבורה עסקנו אמנם בשבוע השני לספירה, אך גם בכל שבוע היא מופיעה מצורפת לספירה העיקרית. כפי שלמדנו הגבורה והצמצום מוכרחים לעולם, אלא שיש להמתיק ולתקן את המידה הזו להתנהג בה לתועלת: לכבוש כעס ולנתב התלהבות לצורך גבוה. להגביל כדי להכיל ולצמצם כדי להאיר.

701 סך כל הצפיות 1 צפיות היום
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים